החלטה בתיק ת"א 26778-09-11

1.         עניינם של ההליכים שלפנינו, עבודת הריסה ובניה המבוצעות על ידי המשיבות 1 ,2 ו-4 (להלן- המשיבות) בבניין הנמצא ברחוב ביאנקיני בירושלים, והגובל עם ביתם של המבקשים 1 ו-2 (להלן - שאוליאן) ברחוב מבוא דוד 8, וזאת במסגרת הקמת פרויקט מגורים גדול ויוקרתי, לרבות חניון תת-קרקעי, עבור קבוצת הרכישה המשיבה 3.

יצוין, כי גם המבקש 3, שהוא אביו של המבקש 1, מתגורר באותה הכתובת ,ביחידת מגורים הסמוכה לזו של שאוליאן (להלן - מנסור).

ההליכים בתיק 26778-09-11

2.         ביום 13.9.11 הגישו שאוליאן בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבות לבצע עבודות הריסה וכן ביצוע כל  עבודות שהן בשטח החצר והמרפסת הצמודים לביתם של שאוליאן.

            הבקשה התקבלה באופן חלקי בלבד, וניתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבות ו/או מי מטעמן להמשיך ולבצע עבודות הריסה של הבניין, אולם לא ניתן באותו שלב צו האוסר על המשיבות לבצע עבודות בשטח החצר והמרפסת הצמודים לביתם של שאוליאן, שכן המשיבות טרם הגיעו לשלב של העבודות באזור האמור, משטרם הושלמה הריסתו של הבניין.

3.         לאחר דיון שהתקיים ביום 19.9.11 במעמד הצדדים, ניתנה החלטה היום  20.9.11 שבה נקבע כדלקמן:

(א)        צו המניעה שניתן ביום 13.9.11 בוטל, ולכן יכלו המשיבות להמשיך בעבודות ההריסה.

(ב)        הוטל על שאוליאן וילדיהם לפנות את הבית שבו הם מתגוררים, לרבות החצר והמרפסת, תוך 45 ימים, ועם הפינוי בפועל היה על המשיבות, ביחד ולחוד, לשלם לשאוליאן סכום של 30,000 ש"ח למימון דיור חלופי עבורם.

 עוד נקבע, כי אם לא יפנו שאוליאן את הבית, החצר והמרפסת תוך המועד שנקבע - יאבדו את זכותם למימון הדיור החלופי.

 שאוליאן גם חויבו בהוצאות בסכום של 3,500 ש"ח.

4.         שאוליאן הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (בר"ע 21871-10-11).

במהלך הדיון ביום 2.11.11 נתן בית המשפט המחוזי תוקף החלטה להסדר שהושג בין הצדדים, אשר עיקרו הוא כדלקמן:

(א)        סכום הפיצוי שנקבע בבית משפט זה  בסך 30,000 ש"ח הועלה לסך של 50,000 ש"ח, וההוצאות בסך 3,500 ש"ח בוטלו, ובלבד שהמשיבות יוכלו להיכנס לשטח ביום 10.11.11.

(ב)        בית המשפט המחוזי הורה לשאוליאן לבוא בדברים עם כל הגורמים הנוגעים בדבר במטרה למצוא פתרון לכניסה לדירה בה הם מתגוררים כיום,  ונקבע כי אם לא יימצא פתרון - יוכלו לשוב בעניין זה ולטעון כל טענה שהיא בבית המשפט השלום, כטוב בעיניהם.

(ג)         בית המשפט המחוזי קבע במפורש כי:

            " אין בהסדר זה כדי לפגוע בכל טענה שהיא של הצדדים, בין דיונית ובין מהותית,  ובין קניינית,  ובכלל זה בטענת המבקשים כי הם זכאים לפיצוי כספי בגין הפסקת החזקתם את החצר והמרפסת המוחזקים על ידם כיום, כהטענתם".

            עוד נקבע, כי אין בהסדר זה כדי לשנות את יתר הקביעות שנקבעו בהחלטת בית משפט השלום מיום 20.9.11, ככל שלא שונו בהסדר.

5.         זמן קצר בלבד לאחר שניתן תוקף של החלטה להסדר שהושג בין הצדדים, הגישו שאוליאן בקשה בהולה לחידוש הדיון בבית המשפט המחוזי,  בטענה כי הסתבר להם שבכוונת המשיבות לחפור לא רק את החצר והמרפסת, כפי שהובן, אלא גם להרוס חלק מהבית עצמו המשמש כחדר שירותים ואמבטיה היחיד של הבית (להלן - חדר השירותים).

            בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ביום 21.11.11 בקובעו  כי הוא סיים את מלאכתו, ואין בהסדר סעיף המאפשר את פתיחת ההליך.